פיברומיאלגיה והקשר לתפקוד המיטוכונדריה ולנזקים חמצוניים

סובלים מעייפות כרונית המלווה בכאבי שרירים ומפרקים? כדאי שתכירו את גישת הרפואה הפונקציונלית הקושרת בין פיברומיאלגיה לתפקוד המיטוכונדריה ולנזקים חמצוניים בתאים.

פיברומיאלגיה היא מחלה המערבת כאבים כרוניים מפושטים ברקמות החיבור, בשרירים ובמפרקים, ובעברית היא קרויה מחלת דאבת השרירים. הכאבים פזורים בכ- 18 נקודות אופייניות בגוף, ובעיקר בצוואר, בגב ובגפיים, שרגישות למגע ונקודות אילו מסייעות לבצע את האבחנה בנוסף לשאר התסמינים הקליניים הכוללים: עייפות כרונית, כאבי ראש וסחרחורות, כאבי בטן וקשיי עיכול (תסמונת המעי הרגיז, גזים, נטייה לשלשולים או עצירויות), קשיי הירדמות ושינה לא מספקת, כאבי ראש ומיגרנות, שינויים תכופים במצב הרוח ולעתים חרדה ודיכאון ואף תסמינים קוגניטיביים כגון: קשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון לטווח הקצר וכדומה.

מחלת הפיברומיאלגיה מתפרצת בכ- 2-8% מהאוכלוסייה בטווח הגילאים שבין 20 ל-50 (אך לעיתים גם בילדים), כאשר השכיחות שלה גבוהה פי 8 בנשים לעומת גברים. הסיבות להתפרצות המחלה אינן מובנות במלואן אך נראה כי מעורבים בכך גורמים גנטיים, רקע טראומתי או סטרס נפשי גדול ואף נחקרים כיום כיוונים זיהומיים, בפרט ממקור  ויראלי.

אבחון פיברומיאלגיה

קיים קושי לאבחן פיברומיאלגיה וידוע כי כ- 75% מהלוקים בתסמונת אינם מאובחנים כראוי. אחת מהסיבות לכך קשורה בעובדה שהתסמינים דומים לאילו של מחלות ראומטולוגיות נפוצות. חלק מאותן מחלות ראומטולוגיות הן דלקתיות ולחלקן בסיס אוטואימוני ועל כן בדיקות דם לגילוי סמנים דלקתיים או אוטאימוניים יסייעו לשלול מחלות ראומטולוגיות מסוג זה (בפיברומיאלגיה לעומת זאת, תוצאות בדיקות אלו יהיו תקינות). אולם עדיין יהיה קושי להבחין בין פיברומיאלגיה לבין מחלות ראומטולוגיות בהן אין מרקרים דלקתיים ואוטואימוניים ספציפיים, ואז האבחון יתמקד בזיהו נקודות הכאב האופייניות לתסמונת.

פיברומיאלגיה בגישת הרפואה הפונקציונלית­­­­­­­­

כאשר כלל התסמינים האופייניים מתמשכים לאורך זמן, הם מעידים כי הגוף יצא מאיזון ועל כן המטפל הפונקציונלי יפנה לאבחון מקיף באמצעות בדיקות פונקציונליות שונות, לרבות בדיקות דם וצואה. המטרה היא לבחון מדדים של תפקודים ותהליכים שונים בגוף, אשר בגישה ההוליסטית עשויים להתקשר ליציאה של הגוף מהאיזון ולהתבטאות של תסמונת הפיברומיאלגיה, כגון: מדדים של דלקתיות במערכות גוף שונות, נוכחות של גורמים מזהמים, מדדים של סטרס חמצוני, רגישויות אפשריות למזון ועוד. כך למשל, הגישה הפונקציונלית מתייחסת בתהליך האבחון והטיפול גם לתפקוד המיטוכונדריות – אותם אברונים האחראיים על הפקת האנרגיה בתאים. גישה זו גורסת, כי לכל אדם יש את כמות האנרגיה היומית לה הוא זקוק כדי לענות על כלל צרכי הגוף – גם האנרגיה המנטאלית/רגשית הנחוצה לפעילות חשיבתית ורגשית. עייפות בעצם מהווה מדד לזמינות של אנרגיה זו. היא מאפשרת לעצור, לנוח ולטעון את הגוף באנרגיה נוספת כשצריך. אולם ככל שהדרישות האנרגטיות של הגוף גדולות יותר, וזה כולל גם מצבי מתח, כעסים והתמודדויות רגשיות, האנרגיה הזמינה לגוף פוחתת, מצב שיחווה כתחושת תשישות. אצל חולי פיברומיאלגיה, כך על פי הגישה הפונקציונלית, לגוף יש קושי להטען באנרגיה חדשה ולמלא מצברים שיאפשרו המשך תפקוד פעיל  – פיזי ומנטאלי, ובעיה בתפקוד המיטוכונדריה עלולה לגרום להתבטאות של פיברומיאלגיה. גורמים נוספים להתבטאות של פיברומיאלגיה כוללים תפקוד לא מאוזן של בלוטת האדרנל, המייצרת את הורמוני הסטרס אדרנלין ונוראדרנלין (הפרשתם מקנה תחושת אנרגיה), בעיה בתפקוד בלוטת התריס וגם גורמים תזונתיים שונים. גם מחלות אלרגיות ואוטואימוניות נתפסות בגישה הפונקציונלית כטריגרים לפיברומיאלגיה, משום שמערכת החיסון צורכת אנרגיה, וכשהיא עובדת "בעודף" (כמו במצבים המערבים רגישות מוגברת של מערכת החיסון, מצבים אלרגיים ואוטואימוניים) דרישות האנרגיה שלה עולות. תפקוד לקוי של המיטוכונדריות משפיע בעיקר על תאים הצורכים אנרגיה רבה, כמו למשל תאי השריר – והשרירים אכן מועדים לכאב אצל חולי פיברומיאלגיה.

מהו נזק חמצוני?

בגופנו נוצרים כל הזמן רדיקלים חופשיים – מולקולות המהוות תוצרים של תהליכים טבעיים בגוף, אך הן קיימות גם כתוצאה מחשיפה למקורות חיצוניים כגון מזונות מעובדים ורעלים שונים. מולקולות אילו אינן יציבות ויש להם השפעה מחמצנת: הן "גונבות" אלקטרונים ממולקולות המהוות חלק מהתאים והרקמות הבריאים בגוף ובכך גורמות לנזקים מצטברים (נזקי חמצון). לעומתן, נוגדי חמצון הן מולקולות שנשארות יציבות מבחינה כימית גם לאחר שהן תורמות אלקטרון לאותם רדיקליים חופשיים. בכך הן מנטרלות את ההשפעה המזיקה של הרדיקלים החופשיים ומונעות נזקי חמצון.

הגישה הפונקציונלית מכירה בכך, כי נזקים חמצוניים במיטוכונדריה שנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים, עלולים לשבש את תהליך הפקת האנרגיה בתאים ולהוביל לחולשה ולעייפות מתמשכת ולבסוף אף לפיברומיאלגיה. לכן הטיפול הפונקציונלי יכלול בין היתר שימוש בנוגדי חמצון חשובים, ככלי לשיפר תפקוד המיטוכונדריה בתהליך הפקת האנרגיה.

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, אקולאב פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה פונקציונליות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. אקולאב אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.

Send this to a friend