מעי דליף – מה זה ומהם הגורמים המקושרים לתופעה זו

על פי גישות טיפוליות והוליסטיות שונות, גוף האדם מהווה מערכת מורכבת ולכל איבר או מערכת שבו יש השפעה על יתר האיברים והמערכות. כך, מצבים שונים שפוקדים מערכות מסוימות עלולים לייצר מעין "כדור שלג" שישפיע על הגוף בכללותו. דוגמה לכך יכולה להיות תסמונת המעי הדליף.

מהו מחסום המעי?

מחסום המעי הוא המשטח הרירי במערכת העיכול, שמצד אחד לוקח חלק בהגנה מפני חדירת מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות ורעלנים לגוף האדם, ומצד שני, הוא חייב להישאר פתוח במידה מסוימת כדי לאפשר ספיגת רכיבי תזונה ונוזלים.

בראי הגישות הטיפוליות האינטגרטיביות, עשוי להיווצר מצב של חדירות מוגברת של מחסום המעי כתוצאה ממצבים של דלקתיות, כמו גם מצבים זיהומיים, עומס של רעלנים, שימוש בתרופות וגורמים נוספים הקשורים לאורח החיים של המטופל, לרבות התזונה ואף סוגי מזונות ספציפיים שעשויים לעורר רגישות יתר על בסיס אינדיבידואלי.

חדירות מוגברת של המעי מתקשרת בגישה האינטגרטיבית לחדירה אל מחזור הדם של חלקיקי מזון שאינם מעוכלים במלואם, אשר מעוררת תגובה חיסונית דלקתית, שעשויה להיות לה ביטוי סימפטומטי במערכות גוף שונות (מערכת העור, מערכת העצבים, מערכת השלד ועוד).

מהם התסמינים למעי דליף על פי הגישה האינטגרטיבית?

בגישות אינטגרטיביות שונות, תסמונת המעי הדליף עלולה לגרום לתסמינים כגון תחושת נפיחות וגזים באופן קבוע, בטן נפוחה לאחר ארוחה, רגישות למזון, כאבי ראש, אקנה, פריחות, תסמונת המעי הרגיז, עלייה במשקל, הפרעות קשב וריכוז, חולשה ועייפות ועד כדי מצבים מורכבים יותר כגון פסוריאזיס, פיברומיאלגיה, בעיות בבלוטת התריס, כאבי פרקים ודלקות כרוניות שונות. הגורמים לתסמונת על פי גישה זו יכולים להיות סביבתיים וקשורים לאורח החיים, אך גם מזהמים שונים עלולים לגרום למעי דליף, כמו פטריית הקנדידה שרמות חריגות שלה במערכת העיכול, עלולות להשפיע על דופן המעי ולאפשר לחלקיקי חלבונים, לשמרים ולאלרגנים להגיע לזרם הדם. מי שסובל מתסמונת המעי הדליף עלול לסבול גם מרגישות לגלוטן ולחלבון הקזאין (כגורמים מעוררי דלקתיות המשפיעים על מרווחי המעי), ולפיכך הימנעות ממזונות שמכילים אותם עשויה להקל משמעותית על תסמיני המעי הדליף.

האם מעי דליף הוא תחום נחקר?

תפקוד מחסום המעי והשפעתו על התפתחות של מצבים בריאותיים שונים מהווה אחד מהתחומים הנמצאים בשנים האחרונות בחזית המחקר המדעי. קיימים למשל מחקרים מרתקים על הקשר בין המעי למוח, לרבות מחסום המעי וההקשרים הבריאותיים כתוצאה מתפקוד לקוי שלו. אחת מן ההשערות הנחקרות היא, כי חדירות מוגברת של המעי מאפשרת לחלקיקי מזון לא מעוכל ולמרכיבים בקטריאליים הקשורים למעי ופועלים כרעלנים –  לחדור למחזור הדם וכתוצאה מכך לעורר תסמינים שונים. מעי דליף הוא אף אחד מכיווני המחקר של מחלות מוחיות ניווניות כגון פרקינסון. כך למשל, במחקר קליני שנערך ב- 2011 דגמו החוקרים תאי מעי של חולים שאובחנו עם מחלת פרקינסון בשלביה המוקדמים, והשוו אותם לתאי מעי של אנשים בריאים. ממצאי המחקר העלו, כי אצל חולי פרקינסון הייתה חדירות מוגברת של תאי המעי לעומת קבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי המחקר חושף גילויים חדשים על שלבי ההתפתחות של מחלת הפרקינסון, שככל הנראה קשורים למעי דליף. הם טענו כי המחקר פותח דלת גם לאפשרויות של אבחון מוקדם וגם לאסטרטגיות טיפוליות חדשות במחלה – בדגש על תפקוד מערכת העיכול.

אבחון מעי דליף

בגישת הטיפול הפונקציונלית מקובל להתבסס על מדד הזונולין לאבחון מעי דליף.

זונולין הוא חלבון הנמצא בדופן המעי ורמות גבוהות שלו מקושרות להשפעה על החדירות המעי. כך, למשל, בקרב אנשים שסובלים ממחלות אוטואימוניות נמצאו רמות גבוהות של חלבון זה.

גילוי חלבון הזונולין והשפעתו על המרווחים במעי עשוי להסביר תופעות שונות של רגישויות למזון, ואף את האופן שבו חלקיקי מזון לא מפורקים עוברים אל מחזור הדם ומעוררים את תגובת מערכת החיסון. השערת החוקרים היא שמשום שהזונולין משפיע על המרווחים במעי, נוכחותו ברמות גבוהות מובילה לזליגה של המזון אל מערכת הדם, בה הוא מאותר על ידי מערכת החיסון אשר גורמת  להתפתחות דלקת. השערה זו מנוגדת לתפיסה אשר רואה במזונות מסוימים כגורם המעורר דלקת בתוך המעי.

קראו את מאמר הסקירה המדעי הדן בקשר בין חלבון הזונולין לבין מעי דליף.

 

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, אקולאב פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה פונקציונליות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. אקולאב אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.

Send this to a friend