הבדיקה המיקרוביאלית הייחודית של מערכת העיכול

לאחר שנים של חיפוש אחר בדיקה מקיפה למערכת העיכול, שבודקת פרמטרים ייחודיים בטכנולוגיה חדשנית מעבר לאילו הסטנדרטיים, Eco-Lab גאה להציג את בדיקת ה-GI-MAP (או Gastro-Intestinal Microbial Assay Plus), בשיטת DNA STOOL ANALYSIS מאת מעבדת Diagnostic Solutions Lab בארה"ב, בראשות ד"ר דיוויד בריידי.

על בדיקת GI – Microbial Assay PLUS

הבדיקה מבוססת על ניתוח ה- DNA של מיקרואורגניזמים שנמצאים בדגימה. שימוש בשיטה מקטין את הסיכוי לחוסר דיוקים בתוצאות, וזוהי בדיקה המאושרת לשיווק ע"י ה- FDA.
הטכנולוגיה החדשנית נקראת Quantitative PCR. היא מתאפיינת ברמת דיוק ורגישות גבוהה לזיהוי פתוגנים כגון חיידקים, פרזיטים ווירוסים באמצעות דגימת צואה אחת. הבדיקה בודקת נוכחות של מיקרואורגניזמים אופורטוניסטים, פטריות, וגם גנים (של חיידקים) שעמידים לאנטיביוטיקה.

ומהו ה-"PLUS"? הוא מתייחס לבדיקת מרקרים אימונולוגיים (חיסוניים) שקשורים לבריאות ולתפקוד המעי, כגון SIgA, Elastase, Calprotectin, בדיקת אנטי-גליאדין וכן בדיקת הליקובקטור פילורי וזיהוי פקטורים וירולנטיים שלו (אלו מדדים המצביעים על זנים אלימים יותר של החיידק. לגנים של זנים אלו מקושרת שכיחות גבוהה יותר לגרימת מחלת כיב פפטי או להתפתחות של נגעים טרום סרטניים ועוד).

מה היתרון של בדיקת GI-MAP?

בעשורים האחרונים ניתוח של דנ"א לאיתור פתוגנים במערכת העיכול בשיטת qPCR שינתה לחלוטין את תחום הבדיקות הפונקציונאליות המתקדמות.

הסיבה היא שבדיקות צואה סטנדרטיות (תרבית) מסתמכות בעיקר על התרבות של אותם החיידקים שנמצאים בדגימת הצואה. זוהי שיטה מוגבלת המצביעה רק על אורגניזמים שניתן לזהות בתנאי תרבית, ולא על אורגניזמים אנאירוביים וטפילים שאינם גדלים בתנאי תרבית. חוסר היכולת לזהות את האורגניזמים יכול לגרום לחוסר ודאות באבחון של מקור הפתוגן.

לעומת זאת, טכניקת הבדיקה החדשה מאפשרת לראשונה זיהוי ע"י בsיקת DNA של מיקרואורגניזמים פתוגנים (מחוללי מחלות) כגון חיידקים אנאירוביים ומזהמים נוספים במעי שמקושרים למחלות שונות.
זו הסיבה שמאות מטפלים בשיטת הרפואה הפונקציונלית ונטורופתים משתמשים בבדיקה מסוג זה לביצוע אנליזות.

קראו את מסקנות החוקרים ממחקר לגבי יעילות בדיקת ה- qPCR לזיהוי של חיידקים פתוגנים שנמצאו במערכת העיכול של 96 חולי IBS (תסמונת המעי הרגיש):

"The qPCR panel consisting of 12 assays for an extensive set of pathogenic microorganisms provides an efficient alternative to the conventional detection of gastrointestinal pathogens and could accelerate the initiation of targeted antibiotic therapy reducing the risk of post-infectious IBS (PI-IBS). S. aureus has not been previously reported to be associated with the onset of IBS. Although we discovered significant differences in the prevalence of S. aureus between the study groups, its importance in giving rise to IBS symptoms requires further studies"

בדיקת ה-GI MAP אף מספקת מידע על סוגים שונים של חיידקים ידידותיים ששוכנים במעיים, שנחקרו בהקשר של תפקידם בשמירה על בריאות מערכת העיכול והבריאות הכללית, למשל:

Akkermansia mucinophila – חיידק המשחק תפקיד חשוב במערכת האקולוגית של המעי. רמות נמוכות שלו מקושרות להשמנת יתר ורמות גבוהות (לא תקינות) מקושרות למחלות שונות.

(*Clostridia (class – חיידק הלוקח חלק בייצור חומצות שומן קצרות. מיוחס לו תפקיד בשמירה על תפקוד תקין של מחסום המעי, שמירה על איזון חיסוני והגנה מפני פתוגנים

Faecalibacterium prausnitzii  – סוגים שונים של מצבים דלקתיים כרוניים מקושרים לרמות נמוכות שלו.

על מערכת העיכול:

רובנו לא מודעים לכך שבעיות שונות במערכת העיכול עשויות לגרום לחוסר איזון בתפקוד התקין של מערכות הגוף. אך האמת היא שכמעט כל הגישות הרפואיות ההוליסטיות, כגון הרפואה הפונקציונלית, רפואות המזרח, הנטורופתיה ועוד, קושרות בין תפקוד לא אופטימאלי של מערכת העיכול לבין מצבים בריאותיים מגוונים, החל מאקנה, דרך אלרגיות ודלקות פרקים ועד מחלות אוטאימוניות ועוד, וכיום הקשר בין בריאות מערכת העיכול לבין הבריאות הכללית והתפתחות של מחלות שונות הוא גם תחום מחקרי שמתפתח מאוד.

על פי גישות טיפוליות אלו, מערכת העיכול קשורה כמעט לכל מה שקורה בגופינו.

למשל, הבריאות של מערכת העיכול מתקשרת גם לספיגה של רכיבי תזונה חיוניים וגם לתפקוד התקין של המחסום הפיזיולוגי של המעי, המונע מרעלים, מפתוגנים (מחוללי מחלות) ומחלקיקי מזון שלא מעוכל במלואו לחדור למחזור הדם.

לפניכם מספר עובדות חשובות על מערכת העיכול ועל הקשר בין התפקוד התקין שלה לבריאות הכללית

  1. המערכת האקולוגית במערכת העיכול: במעיים שלנו יש מעל 400 זנים, ויותר מקילו חיידקים, אשר יוצרים מעין בית חרושת ענק לרכיבים שמסייעים בעיכול המזון שלנו, לוויסות ההורמונים, לפינוי רעלים ולייצור ויטמינים וחומרים אחרים החיוניים לשמירה על גוף בריא. כל המערכת הזאת צריכה להיות מאוזנת על מנת שהכל יעבוד כמו שצריך, כי פחות מידי חיידקים טובים ויותר מידי פתוגנים (חיידקים מזהמים ומחוללי מחלה נוספים) יכולים ליצור חוסר איזון ולפגוע בבריאותנו.
  2. מערכת העצבים האנטרית במעיים: האם ידעתם שהמעיים שלנו מכילים יותר מ-100 מיליון נוירונים? האמת היא שלמעיים שלנו יש מערכת עצבית משל עצמם. זוהי מערכת מורכבת המקושרת ישירות למוח שלנו, שבאופן קבוע שולחת ומקבלת מסרים אל ומהמוח. כיום, נושא התפקוד של ציר המעי-מוח כמו גם נושא השלמות של המחסום הפיזיולוגי של המעי, הם חלק מתחומי המחקר המתפתחים והמרתקים ביותר. יש מחקרים המצביעים על כך ששיבוש כלשהו במערכת העצבים של המעי עשוי לפגוע בתחומים רבים של בריאותנו, ופגיעה במחסום המעי עשויה להתקשר לבעיות בריאות שונות, כולל אלרגיות ומחלות דלקתיות. בשנים האחרונות אף נבדק הקשר בין בריאות מערכת העיכול ושלמות מחסום המעי לבין התפתחות מחלות נוירו-דגנרטיביות כגון פרקינסון.
  3. למערכת העיכול שלנו יש תפקיד חיסוני-הגנתי, מכיוון שיותר ממחצית מרכיבי מערכת החיסון (תאים לבנים, נוגדנים וכו') שוכנים במעי. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שברקמת המעי יכולה להתפתח דלקת "שקטה", שמפעילה את מערכת החיסון שבמעי, למרות שהיא לא גורמת לתסמינים מובהקים. דלקתיות עשויה לנבוע מתזונה שאינה מיטבית (מזון מתועש ומעובד, חומרים משמרים וכו'), מרגישויות למזון וגם מחוסר איזון בחיידקי המעי. הדלקתיות יכולה לגרום להגדלת המרווחים בין תאי המעי ולהגברת חדירותו (מצב המכונה "מעי דליף"). מרווחים אלו עשויים לאפשר לרעלנים, לחיידקים וחלקיקי מזון לחדור אל הדם ולגרום לתגובה של מערכת החיסון, ולכך עשויות להתקשר השפעות בריאותיות שונות. כך למשל, במחקר קליני שנערך ב- 2011 [1] דגמו החוקרים תאי מעי של חולים שאובחנו עם מחלת פרקינסון בשלביה המוקדמים, והשוו אותם לתאי מעי של אנשים בריאים. ממצאי המחקר העלו, כי אצל חולי פרקינסון הייתה חדירות מוגברת של תאי המעי לעומת קבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי המחקר חושף גילויים חדשים על שלבי ההתפתחות של מחלת הפרקינסון, שככל הנראה קשורים למעי דליף. הם טענו כי המחקר פותח דלת גם לאפשרויות של אבחון מוקדם וגם לאסטרטגיות טיפוליות חדשות במחלה – בדגש על תפקוד מערכת העיכול.
  4. המעי סופג את רכיבי התזונה מהמזון וגם צריך להפטר מכל הפסולת הלא רצויה מתהליך חילוף החומרים שלנו. אם אנחנו סובלים מעצירות, תהליך פינוי הפסולת נתקע והרעלים נשארים במעי, לעיתים לפרקי זמן ארוכים יחסית, ולכך עשויות להיות השלכות על הבריאות. מסיבה זאת כמעט כל שיטות הטיפול ההוליסטיות גורסות כי קודם כל יש לטפל בעצירות – זהו בעצם "טיפול שורש" ראשוני חשוב מאוד, שלרוב יקדים את הטיפול בבעיות בריאותיות נלוות.

התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד והמידע בו אינו מיועד לאבחן, להתוות או להוות המלצה רפואית מוסמכת.

1. Forsyth. C., et al (2011) Increased Intestinal Permeability Correlates with Sigmoid Mucosa alpha-Synuclein Staining and Endotoxin Exposure Markers in Early Parkinson's Disease

לפרטים נוספים אודות הבדיקה
השאירו פרטים ונציג מטעמינו
יצור איתכם קשר בהקדם
או חייגו אלינו
1801-226-226

שם (חובה):

טלפון (חובה):

שעה מועדפת ליצירת קשר: