בדיקה מקיפה של מערכת העיכול – תימוכין מחקרי

מערכת העיכול הינה מערכת מורכבת, היא בנויה מאיברים רבים שהסימביוזה ביניהם היא הכרחית לבריאות תקינה ובריאות איבר אחד משפיעה על המערכת כולה. כיצד נוכל לזהות בעצמנו סימנים של תפקוד לקוי של מערכת העיכול?

כמו כל מערכת בגוף, כאשר בעיות במערכת העיכול אינן מטופלות הן עלולות להשפיע על איברים אחרים ועלולות לפגוע במערכת כולה.

תשומת לב לגופנו ולסימפטומים שיכולים להופיע בו יגבירו את תחושת המודעות הפנימית ויאפשרו לנו לחיות חיים בריאים יותר, אך בדיקה מקיפה תיתן לנו תמונת מצב מלאה ומקיפה של מערכת העיכול.

במאמר זה אנו מציגים סקירת מחקרים ומאמרים מדעיים העוסקים בפרמטרים השונים הנבדקים בבדיקת ה-GI-MAP.

בדיקת GI-MAP או בשמה המלא – Gastro-intestinal Microbial Assay Plus

זוהי בדיקת מעבדה מקיפה מאוד הבודקת מדדים מגוונים (ראה פירוט להלן), שממצאיה מבוססים על דגימת צואה אחת, לנוחיות הנבדק.

הבדיקה מאושרת לשיווק ע"י ה- FDA. המעבדה המבצעת בארה"ב הינה CLIA regulated (CLIA# 11D 2097797).

הבדיקה נעשית בטכנולוגיה הנקראת Quantitative Polymerase Chain Reaction (או qPRC), והיא בודקת:

  • נוכחות של מיקרואורגניזמים אופורטוניסטים, כולל פטריות, חיידקים וטפילים שונים באמצעות ניתוח ה-DNA שלהם.
  • גנים של חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה.
  • נוכחות של זני חיידקים פרוביוטיים נחקרים שונים.

המילה-"PLUS" בשם הבדיקה מתייחסת לבדיקת מרקרים (אימונולוגיים ואחרים), המתקשרים לבריאות ולתפקוד המעי, כגון: SIgA, Elastase, Calprotectin, זונולין, אנטי-גליאדין וכן הליקובקטור פילורי וזיהוי פקטורים וירולנטיים שלו, כחלק מאבחון מקיף של בעיות במערכת העיכול.

לצפייה בדוגמה של תוצאות הבדיקה כפי שהיא מתקבלת מהמעבדה המבצעת לחצו כאן.

על טכנולוגיית ה-qPRC בבדיקת ה-G-MAP

זוהי טכנולוגיה מעבדתית מתחום הביולוגיה המולקולרית, הידועה כבעלת רמות רגישות וסגוליות גבוהות, המשמשת לאמפליפיקציה של מקטעי DNA. נהוג להשתמש בה, בין היתר, לביצוע ניתוח השוואתי של DNA מאוכלוסיות מיקרואורגניזמים שונות. באמצעותה ניתן לזהות גורמים זיהומיים גם כאשר הם קיימים בגוף בכמות זעירה ממש ועל כן היא מסייעת באבחון מחלות זיהומיות שלעיתים לא ניתן לזהות בבדיקת תרבית פשוטה. בכך, היא מספקת מידע אבחנתי חשוב, לרבות במצבים בהן הבדיקות הסטנדרטיות היו תקינות ומשכך לא הותאם טיפול רפואי קונבנציונלי, אך בבדיקות ה-  G-MAP נמצאו ממצאים חיוביים.

מחקרים מדעיים:

המחקרים שנעשו בהקשר של בדיקת היעילות של שיטה טכנולוגית זו הם רבים. להלן מובאים קישורים לחלקם, בהם נערכה השוואה בין שיטת הבדיקה  בטכנולוגית qPRC  לבין שיטות אחרות ובכללן בדיקת תרבית, תוך שהם מפרטים את יתרונותיה:

  • מאמר מדעי מלא הדן ביעילות השימוש בטכנולוגית qPRC לזיהוי פתוגנים במערכת העיכול בלחיצה כאן.

מצורף מאמר המפרט על הרציונל המדעי לשימוש בבדיקה בטכנולוגיית ה-qPRC, על תכונותיה ועל התוצאות הצפויות מהשימוש בה. להלן קטע רלוונטי מתוך המאמר הדן ברמת הדיוק הגבוהה, גם לעומת בדיקות תרבית (ההדגשים של הח"מ):

"While most of this review will focus on newer molecular methods, a brief discussion on traditional culture methods is warranted. Culture protocols involve multiple selective media and reagents, usually for diarrheagenic E. coli, Salmonella, Shigella, and Campylobacter, followed by identification of colonies by appearance, biochemical testing, or molecular probes. Culture is impaired by antibiotic use and is frequently of low yield for identifying an enteropathogen instances [14]. Microscopy is used primarily for parasites, entails concentration methods and staining for morphologic detail, and depends on skilled microscopists. Antigen detection has greatly advanced the detection of enteropathogens by offering stable quality-controlled kits that can be used across laboratories. Such tests are available for protozoa (e.g.Entamoeba histolytica, Cryptosporidium, Giardia), viruses (e.g., rotavirus, astrovirus, adenovirus, norovirus), and bacterial products (e.g.Clostridium difficile toxins, Shiga toxin, Campylobacter). They can be costly and their performance depends on good quality capture and detection antibodies (e.g., low sensitivity for norovirus – [15]).

Nucleic acid amplification techniques for the detection of diarrhea-causing agents have become widespreadTable 1 presents a non-exhaustive list of selected singleplex and multiplexed PCR assays for the detection of diarrheagenic organisms published over the previous several years. We focused on assays that demonstrated sensitivity improvements over conventional assays, highly multiplexed assays for several pathogens, and assays that yielded quantitative results. Most were performed only in research laboratories. These are generally more sensitive than culture, microscopy, or antigen detection as detailed. In one example, a study describing a real-time PCR assay designed to detect E. intestinalis reported a lower limit of detection of as little as 102 spores/mL stool, an improvement over detection by staining and microscopy (≥106 spores/mL stool) [16]. In another example, PCR methods increased the detection of pathogens over conventional methods from 53% to 75% in amongst cases and from 19% to 42% in healthy controls amongst 4,627 samples tested [10]. In a final example, employment of PCR methods resulted in a 22-fold increase in the detection Cryptosporidium and Giardia species versus conventional microscopy [17]. Many are capable of differentiating species (e.g. Cryptosporidium hominis vs. C. parvum) or pathogen subtypes (e.g. diarrheagenic E. coli subtypes) that are impossible to distinguish by morphology. Specificity of PCR is also high, particularly when internal sequence-specific probes are used to confirm detection. These methods are rapid, with the ability to return clinically-relevant results in a matter of hours after nucleic acid extraction."

להלן קישורים למאמרים מלאים נוספים:

Clostridium difficile pathogen – Excellent sensitivity and specificity of PCR vs. the predicate EIA followed by cytotoxin neutralization test

Campylobacter jejuni – Low sensitivity of culture vs. molecular test (60% vs. 90%)

Campylobacter spp. – PCR methods used detected Campylobacter in 38% of “no diagnosis” samples

Diarrheagenic E. coli – Scheme of 4 multiplexed PCRs to detect 14 E. coli genes

"Salmonella enterica, Campylobacter jejuni  – In a prospective study of 2,067 stool samples, use of real-time PCR as a screening method provided a 15% to 18% increase in the pathogen detection rate"

  • מסקנות מחקר קליני לגבי יעילות בדיקת qPCR לזיהוי חיידקים פתוגנים שנמצאו במערכת העיכול של 96 חולי IBS.

"The qPCR panel consisting of 12 assays for an extensive set of pathogenic microorganisms provides an efficient alternative to the conventional detection of gastrointestinal pathogens and could accelerate the initiation of targeted antibiotic therapy reducing the risk of post-infectious IBS (PI-IBS). S. aureus has not been previously reported to be associated with the onset of IBS. Although we discovered significant differences in the prevalence of S. aureus between the study groups, its importance in giving rise to IBS symptoms requires further studies."

 

בנוסף, טבלה, עם פירוט של 27 מחקרים השוואתיים, בהם נעשה שימוש בשיטת qPRC לזיהוי מגוון רחב של אנתרו-פתוגנים. הטבלה כוללת קישורים למחקרים המלאים.

  1. בדיקת ה G-MAP והרציונל בהקשר של מיגרנות

בעיות עיכול בראי הרפואה המשלימה

גישות מסורתיות שונות של הרפואה המשלימה, כגון הנטורופתיה, ההרבליזם (רפואת צמחים), הרפואה הפונקציונלית ורפואות המזרח קושרות, בין היתר, בין תפקוד לא אופטימאלי של מערכת העיכול, לבין מצבים בריאותיים מגוונים, לרבות, אנמיה, כאבי ראש ומיגרנות, אלרגיות, מחלות דלקתיות, מחלות אוטואימוניות ועוד. ספציפית, על פי גישות טיפוליות של הרפואה המשלימה המערבית (נטורופתיה, הרבליזם מערבי, רפואה פונקציונלית ועוד), קיים קשר ישיר בין גורמים כגון תפקוד מחסום המעי, אי-סבילות/רגישות לסוגי מזון שונים וחוסר איזון בפלורת המעי, לבין סימפטומים ומצבים בריאותיים הבאים לידי ביטוי הן במערכת העיכול והן במערכות גוף מחוצה לה [1].

הרציונל העיקרי בבסיס גישות אילו, הוא כי מחסום המעי הוא משטח רירי עצום, שמצד אחד לוקח חלק בהגנה מפני חדירת מיקרואורגניזמים פתוגנים ורעלנים לגוף האדם, ומצד שני, מחסום זה חייב להישאר פתוח במידה מסוימת כדי לאפשר ספיגת נוטריינטים ונוזלים. אולם עשוי להיווצר מצב של חדירות מוגברת של מחסום המעי כתוצאה ממצבים של דלקתיות, כמו גם מצבים זיהומיים, עומס של רעלנים, שימוש בתרופות וגורמים נוספים הקשורים לאורח החיים של המטופל, לרבות התזונה ואף סוגי מזונות ספציפיים שעשויים לעורר רגישות יתר על בסיס אינדיבידואלי. חדירות מוגברת של המעי מתקשרת בגישות הרפואה המשלימה לחדירה אל מחזור הדם של חלקיקי מזון שאינם מעוכלים במלואם, אשר מעוררת תגובה חיסונית דלקתית, שעשויה להיות לה ביטוי סימפטומטי במערכות גוף שונות (מערכת העור, מערכת העצבים, מערכת השלד ועוד). ההנחה הטיפולית בבסיס שיטות אלו מתייחסת לשיקום תפקוד מחסום המעי כאל אחת האסטרטגיות לטיפול במיגרנות.

בדיקת ה-G-MAP מאפשרת למטפל ברפואה המשלימה לקבל תמונה מקיפה על גורמים במערכת העיכול שעשויים להתקשר לסימפטומים של המטופל שמקורם במערכת העיכול, ובכך מסייעת להתאים עבורו טיפול המתמקד בשורש הבעיה, בשיטות הלקוחות מעולם הרפואה המשלימה (כגון שימוש בפרוביוטיקה, בצמחי מרפא, בתרופות הומאופטיות ועוד).

תפקוד מערכת העיכול והקשר למיגרנות – סימוכין מחקרי

הפתופיזיולוגיה של מיגרנה עדיין אינה מובנת במלואה, ומספר תיאוריות הוצעו בהקשר לכך (כגון "מרכז מיגרנה" בגזע המוח שפעילותו מתגברת בשעת התקף, תהליך נוירוגני המשפיע על זרימת הדם למוח, מודולציה דופמינרגית, חוסר מגנזיום במוח, תהליך דלקתי נוירוגני המתווך על נוירו-פפטידים מעוררי כאב ועוד). למרות שתיאוריות אלו התפתחו במשך השנים, אף אחת מהן אינה מבוססת מדעית באופן חד משמעי ואף אינה מספקת בסיס שיכול להסביר את ספקטרום ההתבטאות הקלינית של מיגרנה.

לאחרונה, מחקרים עדכניים רבים מאוד מצביעים על בסיס נוירוביולוגי להתפתחות מיגרנה שמקורו מחוץ למערכת העצבים המרכזית, כאשר התאוריה השלטת נכון לעכשיו מערבת את ציר המעי-מוח-מיקרוביוטה וסדרה מורכבת של תגובות הדדיות דו-כיווניות בין המוח ומערכת העיכול, בהם לוקחים חלק מסלולים עצביים, אנדוקריניים וחיסוניים. זאת למרות, שהמנגנון המדויק המקשר בין המוח לבין המעי והגורם הספציפי להתקפי מיגרנה, עדיין לא הוברר במלואו. מחקרים מצביעים על כך שאצל אנשים שחווים תכופות סימפטומים הקשורים למערכת העיכול (כגון ריפלוקס, שלשולים, עצירות, בחילות, גזים ונפיחות בטנית וכו') יש שכיחות גבוהה יותר של כאבי ראש ומיגרנות, בהשוואה לאנשים שלא סובלים מסימפטומים אלו במערכת העיכול, כמפורט במאמר הסקירה של Saskia ועמיתיה. למאמר המלא. כמו כן, מצבים כגון מעי רגיש, מחלות מעי דלקתיות, צליאק, גסטרופרזיס, תסמונת ההקאה המחזורית, רגישות/אלרגיות למזונות ועוד, מקושרים  אף הם למיגרנות – על כך הורחב במאמר הסקירה המקיף של Doulberis ועמיתיו. למאמר המלא.

מחקרים התומכים בקשר בין מיגרנות לפתולוגיות של מערכת העיכול:

  • Aamodt A. et al. – מחקר נורווגי מבוסס שאלונים, בהשתתפות למעלה מ- 51,000 איש, שבחן את הקשר בין סימפטומים במערכת העיכול לבין כאבי ראש (לרבות מיגרנות). תוצאות המחקר הצביעו על שכיחות גבוהה יותר של כאבי ראש ומיגרנות בקרב אנשים שחוו סימפטומים במערכת העיכול על בסיס תכוף, בהשוואה לקבוצת הביקורת עם משתתפים ללא תלונות עיכוליות [2].
  • Su J. et alשיעור זיהומי הליקובקטר פילורי באנשים עם מיגרנות*: 45% אצל אנשים הסובלים ממיגרנות לעומת 33% בקבוצת הביקורת. מנגנון משוער: תגובה דלקתית כרונית המערבת מתווכים דלקתיים ואזו-אקטיביים שחודרים למחזור הדם. השלכות קליניות: המלצה לבדיקה לזיהוי נוכחות הליקובקטור פילורי לסובלים ממיגרנות [3].
  • Gasbarrini A. et alזוהו זני הליקובקטר פילורי המעורבים בהתקפי מיגרנה עם הילה: CagA-positive  [4]. מנגנון משוער: ↑ Interleukin-10 [5]. השלכות קליניות: שיפור בתסמיני המיגרנות עם טיפול אנטי-מיקרוביאלי להכחדת החיידק [5,6,7].

*נוכחות הליקובקטר פילורי וזיהוי זנים ספציפיים שלו הם מדדים הנבדקים בבדיקת ה- G-MAP.

  • תסמונת המעי הרגיש ומיגרנות: 6-32% מיגרנות בקרב חולי IBS לעומת 2.2-18% בקבוצת הביקורת [8,9,10]. מנגנון משוער: מעורבות ציר המעי-מוח ומיקרוביוטה של המעי* (11,12). השלכות קליניות: שיפור בתסמיני מעי רגיש/מיגרנות באמצעות דיאטת אלימינציה מבוססת בדיקת נוגדני IgG** [13].

*זיהוי זני מיקרוביוטה של המעי הוא אחד המדדים בבדיקת ה-G-MAP.

**בדיקת נוגדני IgG לזיהוי רגישויות למזון היא אחת מבדיקות המעבדה המוצעות ע"י Eco-Lab.

גסטרופרזיס ומיגרנות: במהלך התקפי מיגרנות הודגמו האטה בהתרוקנות הקיבה (בקורולציה לחומרת הכאב) ובעיתיות בספיגת תרופות [14,15]. מנגנון משוער: עלייה בתגובה הסימפטטית וירידה בטונוס הפארסימפטטי [16], תפקוד לקוי של המערכת החיסונית האנטרית 17,18]]. השלכות קליניות: שיפור הספיגה של תרופות נוגדות-מיגרנה באמצעות טיפול באנטי-דופמינרגים ואגוניסטים של 5-HT4 וכן שימוש בנוגדי הקאה/תרופות פרו-קינטיות.

צליאק* ומיגרנות: 28% שכיחות של מיגרנות בקרב חולי צליאק [19]. מנגנון משוער: סיבוך נוירולוגי בצליאק מקושר לתגובה הדלקתית הכללית**. שכיחות גבוהה של מיגרנות בהשוואה לביקורת: 21% Vs 6% קיים רוב לנשים מתחת לגיל 65 [20]. השלכות קליניות: אפשרות לשיפור קליני באמצעות דיאטה נטולת גלוטן.

*בדיקת אנטי-גליאדין לזיהוי צליאק היא אחת הבדיקות במסגרת ה-G-MAP.

**בבדיקת ה- G-MAP נבדקים גם מרקרים דלקתיים.

קוליק בילדים – לילדים בגילאי 6-18 שלאימותיהן היסטוריה של מיגרנות, יש סבירות גדולה יותר לפתח קוליק [21].

בעיות גסטרו-אינטסטינליות תפקודיות ומיגרנות בילדים: מבין הילדים שסבלו ממיגרנות, 32% אובחנו עם בעיות מעי תפקודיות בהשוואה ל- 18% בקבוצת הביקורת, והתגלה קשר סיגניפיקנטי בין מיגרנות לבין דיספפסיה, תסמונת המעי הרגיש ו'מיגרנה בטנית' הכוללת כאבי בטן חמורים המלווים בהקאות וחיוורון.

מחלות מעי דלקתיות – 30% שכיחות מיגרנות בקרב 100 חולי IBD. זאת בהשוואה לשכיחות המיגרנות באוכלוסיית ארה"ב העומדת על 18.2% בנשים ו- 6.5% בגברים [22]. תוצאות דומות התקבלו מסקר שאלונים שנערך בקרב חולי IBD. במחקר נוסף נמצאה שכיחות גבוהה יותר של כאבי ראש בקרב חולי IBD בהשוואה לקבוצת הביקורת: 46% Vs 7.1% [23]. מנגנון משוער: אוטואימוני*/דלקתי*/תת-ספיגה. במחקר נוסף שכיחות גבוהה של מיגרנות נמצאה בחולי IBD בהשוואה לקבוצת הביקורת: 3% Vs 8.8%. מנגנון משוער: תהליך דלקתי פתופיזיולוגי* [24].

*מרקרים דלקתיים וחיסוניים מהווים חלק מהפאנל הנבדק ב- G-MAP.

מיגרנות והקשר למיקרוביטה במעי* ולתסמונת המעי הדליף*

מחקרים מראים כי דיסביוזה של המעי* משפיעה על חדירות מחסום המעי, על ספיגת נוטריינטים, על התפקוד החיסוני של רקמת המוקוזה ועל תאים אנטרו-אנדוקרינים וכן על מסלולי תקשורת שונים. התוצאה היא עלייה בייצור פפטידים מסוג CGPR על ידי מיקרואורגניזמים מסוימים, עלייה בייצור ציטוקינים מסוג IL10, וירידה בייצור 5-HT. הליקובקטר פילורי* משחק אף הוא תפקיד בייצור המוגבר של IL10 ו- CGPR. העלייה ב- IL10 ו- CGPR והירידה ב- 5-HT גורמת לתגובה של ואזודילציה – המהווה גם טריגר וגם גורם מנציח של התקפי מיגרנות – על כך בסקירת מחקרים מקיפה מאת Carlos Cámara-Lemarroy ועמיתיו.

כמו כן, ההשערה המחקרית היא כי מעי דליף ומצבי דלקת קשורים זה לזה: חדירות גבוהה של המעי (מעי דליף) הוא מצב המייצר דלקת, ובמקביל – מצבים דלקתיים (כגון מחלות מעי דלקתיות, צליאק וכו') עלולים לגרום למעי דליף [25]. גם תסמונת המעי הרגיש (IBS) ואלרגיות למזון מהווים מצבים שעשויים לעורר דלקת והם מקושרים למעי דליף [26].

תפקוד מחסום המעי והשפעתו על ציר המעי-מוח הוא אחד מהתחומים הנמצאים בשנים האחרונות בחזית המחקר המדעי. בהקשר של מיגרנות, ההשערה היא כי חדירות מוגברת של המעי מאפשרת לחלקיקי מזון לא מעוכל ולמרכיבים בקטריאליים הקשורים למעי ופועלים כאנדו-טוקסינים –  לחדור למחזור הדם. גורמים אלו משחקים תפקיד בפתופזיולוגיה של מיגרנות [27,28,29]. Saskia ועמיתיה (Ibid) משערים כי ירידה בחדירות המעי תביא להקלה במיגרנות, באותה תת-קבוצה של חולים אצלם אובחן קשר מסוים בין 2 המצבים. בתת-קבוצה זו עשויים להיכלל אנשים בעלי רגישות או אלרגיות למזונות, מאחר ונמצא קשר בין אלרגיות למזון לבין חדירות מוגברת של המעי בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה [26].

*מדד הזונולין לזיהוי עלייה בחדירות מחסום המעי, מדד הקלפרוטקטין לזיהוי מחלות מעי דלקתיות וכן בדיקת פתוגנים מקיפה לזיהוי דיסביוזה במעי (לרבות זני הליקובקטר פילורי) נכללים בבדיקת ה- G-MAP. למאמרים של Fasano et al בנושא חלבון הזונולין ראה קישורים  בסעיף xiii

גם הקשר בין פלורת המעי* והשפעתה על חדירות מחסום המעי* לבין התפתחות מיגרנות נבדק מחקרית [12]. קבוצת החוקרים Dai ועמיתיו [30] הסיקו מסקירת הספרות שערכו, כי שיפור במיקרוביוטה שבמעי והפחתה ברמת הדלקתיות יכולים לתרום לחיזוק תפקוד המעי-מוח, וההיקש המתבקש מכך הוא כי לפרוביוטיקה עשויה להיות השפעה חיובית על הפחתת התדירות והעוצמה של התקפי מיגרנה. למסקנה דומה הגיעו Carlos Camara-Lemaroy ועמיתיו (Ibid):

"Currently, sufficient evidence exists linking the increased frequency of several GI disorders with migraine compared to the general population. The gut-brain axis plays an important role in the association between GI disorders and migraine. Multiple inflammatory and vasoactive mediators are significantly implicated in the physiopathology of migraine, mainly through the GI microbiota modulation of the GI immunological and autonomic system.

Based on the several implicated mechanisms between different GI disorders and migraine, several pharmacologic and non-pharmacologic therapeutic options for specific GI disorders have shown to improve frequency and severity of migraine attacks. Also, based on the implicated mechanisms, some screening measures (e.g., H. pylori infection) seem to be justified in PWM. Treatment of GI comorbidities in migraine might not only lead to a better quality of life but could also open roads for novel therapeutic strategies for this prevalent and disabling disease."

*מרקרים הנבדקים בבדיקת ה- G-MAP

הקונצנזוס המדעי נכון להיום הינו, כי לקלינאים צריכה להיות מודעות לקשר בין בעיות פונקציונליות במערכת העיכול לבין מיגרנות, משום שמודעות תסייע לעורר חשד קליני שישפיע על הגישה האבחונית והטיפולית במיגרנות. זאת בכפוף להמשך מחקר קליני מבוקר בקנה מידה גדול, שיסייע להגדיר במדויק את הקשר בין בעיות במערכת העיכול לבין מיגרנות, ואולי אף יבסס קשר ישיר של סיבה ותוצאה.  כמו כן, יש חוקרים הקוראים להעמיק את המחקר בנוגע לטיפול במיגרנות דרך השפעה על מערכת העיכול, כגון על ידי נטילת פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה – גישות טיפוליות שנתפסו עד לא מזמן כשייכות לתחומי הרפואה המשלימה בלבד.

סיכום סקירת התימוכין מהספרות המדעית לגבי בדיקת ה- GI MAP

בהתייחסות לסעיף 1 ד ו-ה למכתבכם, כלל הסימוכין שהובא לעיל תומך בפרסומי החברה:

– כפי שעולה באופן חד משמעי מהסקירה, מדובר בבדיקת מעבדה אמינה והמקיפה ביותר מבין כלל בדיקות מערכת העיכול שמציעה החברה ללקוחותיה, המבוססת על טכנולוגיה חדשנית (ראה נספח א' המצ"ב) המאפשרת מיפוי של אורגניזמים פתוגנים במערכת העיכול ברמת דיוק גבוהה מאוד שלא מתאפשרת בבדיקת משטח רגילה.

תוצאות הבדיקה יכולות לסייע למטפלים ברפואה פונקציונלית להסתכל בראייה רחבה על תפקוד מערכת העיכול ולאבחן את הגורמים במערכת זו המקושרים למיגרנות, כגון זיהומים, מעי דליף (באמצעות מדד הזונולין) ועוד רבים אחרים, כפי שפורט לעיל בהרחבה. כאמור, הבדיקה אף מאפשרת להסיק על פגיעה אפשרית במחסום המעי (מעי דליף), על רמות הדלקתיות במערכת העיכול, על יכולת הפירוק והעיכול של המזונות (יחד עם אנמנזה וסימפטולוגיה אופיינית, מדדי רגישות למזונות וכו') מצבי אנמיה (למשל כתוצאה ממחלות מעי דלקתיות, נוכחות הליקובקטר פילורי, בעיה בספיגת נוטריינטים כתוצאה מדיסביוזה במעי, ועוד, כפי שפורט לעיל ונתמך בסימוכין מחקרי).

– מטפלים ברפואה משלימה (לרבות פונקציונלית) משתמשים בתוצאות הבדיקה למטרות אבחון וטיפול בכלי הרפואה המשלימה, בבעיות במערכת העיכול וכן בבעיות בריאותיות המקושרות למערכת העיכול שביטויין מחוץ לגבולותיה (דוגמת מיגרנות).

– יצוין כי תיקוף מדעי לטיפול בבעיות במערכת העיכול בכלי הרפואה הפונקציונלית הינו מחוץ לתחומי סקירה זו, ולדרישה כזאת כשלעצמה אין כל ביסוס משפטי, וממילא אין בפרסום עצמו כל קביעה לפיה יעילות הבדיקות או יעילות הטיפול הפונקציונלי הוכחו מדעית.

רשימת סימוכין בדיקת GI-MAP:

  1. Mills S., Bone K. (2011) Principles and practice of phytotherapy. 2nd Churchill Livingstone Elsevier.
  2. Aamodt Aet al. Comorbidity of headache and gastrointestinal complaints. The head-HUNT study. Cephalalgia(2008) 28:144–51. doi:10.1111/j.1468-2982.2007.01486.x https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18197884
  3. Su J, Zhou XY, Zhang GX World J Gastroenterol. 2014 Oct 28; 20(40):14965-72. https://www.wjgnet.com/1007-9327/full/v20/i40/14965.htm
  4. Gasbarrini A, et al. 2000 Jul; 20(6):561-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11075839/
  5. Kang JW, Shin YIPain Physician. 2013 Jul-Aug; 16(4):E450.
  6. Is Helicobacter pylori infection a risk factor for migraine? A case-control study. Tunca A, et al Neurol Belg. 2004 Dec; 104(4):161-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15742606/
  7. The effect of Helicobacter pylori eradication on migraine: a randomized, double blind, controlled trial. Faraji F, et al. Pain Physician. 2012 Nov-Dec; 15(6):495-8. https://www.painphysicianjournal.com/current/pdf?article=MTc5OA%3D%3D&journal=71
  8. Irritable bowel syndrome in the general population. Jones R, Lydeard S. BMJ. 1992 Jan 11; 304(6819):87-90. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1880997/pdf/bmj00055-0029.pdf
  9. Comorbidity of irritable bowel syndrome in general practice: a striking feature with clinical implications. Vandvik PO, et al. Aliment Pharmacol Ther. 2004 Nov 15; 20(10):1195-203. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1365-2036.2004.02250.x
  10. Migraine, fibromyalgia, and depression among people with IBS: a prevalence study. Cole JA, et al. BMC Gastroenterol. 2006 Sep 28; 6():26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1592499/
  11. Irritable bowel syndrome and migraine: bystanders or partners? Chang FY, Lu CL J Neurogastroenterol Motil. 2013 Jul; 19(3):301-11. http://www.jnmjournal.org/journal/view.html?doi=10.5056/jnm.2013.19.3.301
  12. Hindiyeh N, Aurora SK. What the Gut Can Teach Us About Migraine. Curr Pain Headache Rep. 2015;19:33. https://link.springer.com/article/10.1007/s11916-015-0501-4
  13. IgG-based elimination diet in migraine plus irritable bowel syndrome. Aydinlar EI et al Headache. 2013 Mar; 53(3):514-25. https://headachejournal.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1526-4610.2012.02296.x
  14. Effect of migraine attacks on paracetamol absorption.Tokola RA, Neuvonen PJ Br J Clin Pharmacol. 1984 Dec; 18(6):867-71. https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1365-2125.1984.tb02557.x?sid=nlm%3Apubmed
  15. A correlation between severity of migraine and delayed gastric emptying measured by an epigastric impedance method. Boyle R, et al Br J Clin Pharmacol. 1990 Sep; 30(3):405-9. https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1365-2125.1990.tb03791.x?sid=nlm%3Apubmed
  16. Volans GN Clin Pharmacokinet. 1978 Migraine and drug absorption.Jul-Aug; 3(4):313-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/354637/
  17. Gastric stasis in migraineurs: etiology, characteristics, and clinical and therapeutic implications. Aurora SK, et al. Cephalalgia. 2013 Apr; 33(6):408-15. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5098810/
  18. Gastric stasis in migraine: more than just a paroxysmal abnormality during a migraine attack. Aurora SK, et al. Headache. 2006 Jan; 46(1):57-63. https://headachejournal.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1526-4610.2006.00311.x
  19. Neurological symptoms in patients with biopsy proven celiac disease. Bürk K, et al. Mov Disord. 2009 Dec 15; 24(16):2358-62. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/mds.22821
  20. Neurological complications of celiac disease and autoimmune mechanisms: a prospective study. Briani C, et al. J Neuroimmunol. 2008 Mar; 195(1-2):171-5. https://www.jni-journal.com/article/S0165-5728(08)00031-3/fulltext
  21. Gelfand AA, et al. Before the headache: infant colic as an early life expression of migraine. Neurology (2012) 79:1392–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4098946/
  22. Le Gal J, Michel J-F, Rinaldi VE, et al. Association between functional gastrointestinal disorders and migraine in children and adolescents: a case-control studyLancet Gastroenterol Hepatol. 2016;1:114-121. https://www.thelancet.com/journals/langas/article/PIIS2468-1253(16)30038-3/fulltext
  23. Ford S, Finkel AG, Isaacs KL. Migraine in patients with inflammatory bowel disorders. J Clin Gastroenterol(2009) 43:499.10.1097/MCG.0b013e318188be85
  24. Ben-Or O,  Zelnik  N,  Shaoul  R,  Pacht  A,  Lerner    The  neurologic  profile of children and adolescents with inflammatory bowel disease. J Child Neurol 2015;30:551-557.
  25. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4240046/#B16
  26. Perrier C, Corthesy B. Gut permeability and food allergies. Clin Exp Allergy (2011) 41:20–810.1111/j.1365-2222.2010.03639.x https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4240046/
  27. Collins SM, et al. The interplay between the intestinal microbiota and the brain. Nat Rev Microbiol(2012) 10:735–42.10.1038/nrmicro2876 https://www.nature.com/articles/nrmicro2876
  28. Cryan JF, Dinan TG. Mind-altering microorganisms: the impact of the gut microbiota on brain and behaviour. Nat Rev Neurosci(2012) 13:701–12.10.1038/nrn3346 https://www.nature.com/articles/nrn3346
  29. Chen X, et al. The role of gut microbiota in the gut-brain axis: current challenges and perspectives. Protein Cell(2013) 4:403–14.10.1007/s13238-013-3017-x https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4875553/
  30. Dai YJ, et al. Potential beneficial effects of probiotics on human migraine headache: a literature reviewPain Physician. 2017;20:E251-E255. https://pdfs.semanticscholar.org/eb55/e91f6e806809334f77884e3a4bacf7866938.pdf

 

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, אקולאב פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה פונקציונליות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. אקולאב אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.

Send this to a friend